תל אביב קורות משפחה (שחורי) בת העליה השלישית 30ב
תמלול המכתב:
ברלין, 3 ביוני 1929
צפורה ומנחם יקירי.
זה זמן רב שאני רוצה לכתוב לכם ואיני יכול. טבלתי כבר לא פעם את העט בדיו וניגשתי לכתוב אך יותר מ"צפורה ומנחם" לא היגעתי. למה אכחד ? אין ניחומים בפי.
והגורל כה רצה, שאני ושלי נהיה באופן בלתי-אמצעי כל כך קרובים לאסון הגדול. אני שראיתי וינאה ימים אחדים קודם כדי לסדר את הריפוי, הוטל עלי מיד הגורל הנורא, "לסדר" את ההלויה. רועד אני בזכרי כל פרט ופרט ועכשיו אין אני יודע נחם. לו רק יכלתי מעומק הלב ומאמונת-תום להגיד: "האלוהים ינחמכם" ? כתבו לי, אם אך יכולים אתם, אי-איזה טורים (= שורות), ולחסד יחשב לי זה.
שלכם בצער, ישראל
רבקה וחזילה בלוצק. אין רבקה כותבת כי עליה עוד פי כמה קשה הצער ממני. סלחו לה.
הערות:
"והגורל כה רצה, שאני ושלי (דהיינו, רעייתי) נהיה באופן בלתי-אמצעי כל כך קרובים לאסון הגדול. אני שראיתי וינאה (כלומר, את וינה) ימים אחדים קודם כדי לסדר את הריפוי, הוטל עלי מיד הגורל הנורא, "לסדר" את ההלויה". ישראל רובין הנמצא תקופה בברלין באותה עת לשם לימודים, הגיע לווינה, הן כדי לקבל פני אשתו ובנו וצפורה ובנה המגיעים מא"י, והן כדי לדאוג לקיום הפגישה המתוכננת של אורי עם רופא האף אוזן גרון.
"רועד אני בזכרי כל פרט ופרט". ישראל ורבקה היו עדים לכל השתלשלות הארועים המהירה שנסתיימה במותו של אורי.
"רבקה וחזילה בלוצק". רבקה רובין וחזי בנה בן העשר הגיעו לארופה הן כדי לפגוש את בעלה בברלין והן כדי לנסוע לביקור בבית משפחתה בלוצק שבפולין. כמוה, גם צפורה ואורי היו אמורים לנסוע אחרי הטיפול הרפואי באורי, לביקור בעיירת משפחת בעלה - לודביפול – בפולין.
מנחם וצפורה שחורי וישראל ורבקה רובין נשארו חברים קרובים עד יום מותם וקבריהם בבית העלמין בנחלת יצחק צמודים זה לזה.
