תל אביב קורות משפחה (שחורי) בת העליה השלישית 42ב
תרגום מיידיש:
16 ביוני 1934
ידידי היקר והאהוב, אני מקוה שמכתבי ימצא אותך בבריאות שלמה !
כפי שסיכמנו, אני כותבת לך כעת. דודי סאלאמינסקי כותב מכתב לשערעלע וגם אותו אני מצרפת כאן, הואל נא בטובך למסור לו אותו. הוא אינו כותב במכתבו בלומענציע (= פרח שלי) אלא משתמש ב"אחותי" וכך, דבר גם אתה אתו, אמור לו שאני אחותו של סאלאמינסקי, יתומה, ולמען האמת ולמעם השם, שיפגש עם באראלע שגר בירושלים, ההוא יכול לעשות טובה בעניין המדובר.
אני מבקשת ממך יקירי, אנא כתוב לי איך היתה הנסיעה ואיך היתה הגעתכם, איך מרגישה רבקה ואיך מרגישים הילדים ? מאד הייתי רוצה לדעת פרטים על ילדיכם ואיך היתה פגישתכם בפלסטינה, הייתי רוצה לדעת הכל. אני מבקשת ממך שוב רבי מרדכי, הואל נא בטובך ועשה למעני כל שניתן ובעזרת האל אוכל להודות לך "מה שהשכל לא יעשה, יעשה הזמן" ואין לדעת מה יזמן לנו הזמן. אני חוזרת ומבקשת ממך שתאמר לשערעלע ותבקש ממנו שיפגש עם באראלע וימסור לו את מכתבו של דודי סאלאמינסקי. האמן לי, כשאני כותבת לך כעת, איני יודעת מה אני כותבת כי הדמעות מכסות את עיני, אך אני מאמינה שאתה תעשה את הכל למעני. בינתיים, לצערי, לא טוב לי על הלב, שהאל ישלח לי כח שאוכל לעמוד בסבל ולשרוד. קיבלתי מכתב מדודי נחום, הוא כותב לי שהוא מאד מתגעגע אליך ושלא היה לו חבר כמותך. הוא שאל אותי אם נפגשתי אתך.
היו כולכם בריאים ושהאל יתן לכם בריאות ומזל ושתהיה לכם נחת מילדיכם. אני מברכת בחום את ילדיכם ומאחלת להם בריאות ושישמחו עתה יחד עם הוריהם.
היה מאושר, חברתך הטובה ביותר חאנקע.
כתובתי: CH. SOLOMINSKA, SKORUPKI 23, ROWNA
הערות לטקסט:
מכתב יוצא דופן ובו ביטויי קרבה אישית נוגעים ללב – "ידידי היקר והאהוב", "איני יודעת מה אני כותבת כי הדמעות מכסות את עיני", "חברתך הטובה ביותר" וכו' של הכותבת המסתורית. בעוד שאין אנו יודעים למעשה דבר אודות אותה חאנקע (חנה) סולומינסקי והקשר המיוחד שלה עם ר' מרדכי (מרדכי זאב שורצמן), מה מהות בקשתה שהיא שוטחת במכתבה ועל מה הדחיפות הגדולה שבתחינתה, אנו יכולים ללמוד ממקור בלתי צפוי זה דוקא על אישיותו של הנמען. יש בביטוי הישיר והבלתי אמצעי של הכותבת כדי לפתוח צוהר חדש ולא מוכר לאישיותו של מרדכי זאב שהיה אדם צנוע ונחבא אל הכילים, איש משפחה אוהב בכל רמ"ח אבריו ולב פתוח לנזקקים ולחלשים בקהילה שעל מנהיגיה הרוחניים הוא נמנה ואילו כאן הוא מתגלה כאדם נגיש, אולי אפילו כחבר שניתן לטפוח על שכמו, לא כל שכן ע"י בחורה ! יאמר עם זאת שמרדכי זאב היה אדם ליברלי באופן בלתי מצוי, שילדיו, שגדלו והתחנכו על ברכי הדת, הפנו לה עורף בנעוריהם והיו למבשרי הציונות בעיירה הלכה למעשה, והאב, לא רק שעודדם בדרכם אלא גם הלך בעקבותיהם במעשה העליה לארץ ישראל. למרדכי זאב, שהיה "ג'ינג'י" בשערות ראשו ובזקן אשר עטה, היו ככל הנראה גם צדדים "לוהטים" יותר באופיו מאשר הנראה לעין.
מתאריך כתיבת המכתב (16 ביוני 1934) ניתן ללמוד דבר או שניים נוספים: ר' מרדכי זאב, רעייתו רבקה ונכדיהם שלמה וחיה עלו על סיפונה של האניה שתובילם לארץ ישראל בתאריך 13 ביוני 1934 וארבעה ימים לאחר מכן הגיעה המשפחה לחופי הארץ. המכתב נכתב על כן עוד טרם הגיע המשפחה לארץ ישראל ! לבטח סימן לדחיפות עצומה. חאנקע גם נפגשה מין הסתם עם ר' מרדכי ידידה בימים שטרם עוזבו את פולין כפי שניתן כנראה להבין מהמשפט של הכותבת לקראת סיומו של המכתב ".... הוא שאל אותי אם נפגשתי אתך".
