תל אביב קורות משפחה (שחורי) בת העליה השלישית 57ג

תרגום מיידיש:

ב.ד. (ר"ת בסייעתא דשמיא)

יום ב', מר חשון תרצ"ז, תל אביב א"י ת"ו (ר"ת ארץ ישראל תיבנה ותכונן)

(פותח כמנהג ישראל בברכה בלשון הקודש שלא חוסכת במילים): לכבוד אחותי הצנועה והנכבדה מרת רבקה תחיה ולכבוד חתנה הנכבד והמשכיל מו"ה (ר"ת מורנו הרב) מרדכי יח' (יחיה) עם זוגתו הנכבדה והמשכלת מרת חנה יענטע תחיו עם שלום ילדיהם היקרים שיחיו ולכבוד חתנה הנכבד והמשכיל מו"ה אברהם צבי יחיה עם זוגתו הנכבדה והמשכלת מרת רחל תחיו עם שלום ילדיהם היקרים שיחיו.

סוף סוף היתה לנו הזכות לקבל את מכתבכם ולקרוא בו בצער על דבר מחלתה של רחל ובשמחה על כך שעבר בשלום. אנו מודים לכם על דבריכם ומבקשים שמיד תכתבו לנו כיצד רחל מרגישה עתה לאחר שחזרה מוורשה ומה מצב בריאותה. שמא, אחותי היקרה, תכתבי את עצמך מספר מילים אודות בריאותך, מדוע לעולם אינך כותבת ? אנו רוצים לראות את דבריך שלך, מה שלומך ומצב בריאותך, מה קורה עם השחיטה, האם תיקנת את הבית, מה מצב הפרנסה כיום אצל הילדים ומי היה עם רחל בוורשה ?

אצלינו אין חדש בנושא הפרנסה, יש לנו מספיק עבור הוצאותינו אף שהמאורעות פגעו מעט בפרנסה. למרות זאת, תודה לאל, הרווחנו למחייתנו וכעת המצב בארץ אף נרגע מעט וכך, אנו מקווים, שגם הפרנסה תהיה טובה יותר. על ילדיו הקטנים של יוסף – משלמה אין לנו לעת עתה נחת ולמרות זאת, אנו מקווים, שבסופו של דבר יהיה "מענטש". חיהל'ה לומדת באותו מקום שבו למדה כל הזמן, היא כבר בכיתה השביעית, היא פה אצלנו בכל החגים והיא ילדה טובה מאד. הילדים הגדולים שיחיו, מנחם וצפורה עובדים במקום העבודה הקבוע שלהם ונועהל'ה בתם ילדה טובה וחכמה. יהודה במקום העבודה שלו ואסתר עסוקה עם ילדם הקטן, ילד טוב מאד ומתוק. לזוסיה ולחנה יש ילדה טובה, הם גרים בתל אביב ושהאל יעזור להם ולכולנו בבריאות ובפרנסה ושתהיה לנו נחת מהם.

על הנעשה בארץ אתם בוודאי יודעים מהעיתונים, המצב נהיה ברוך השם שקט ושהאל יעזור ובאמת כבר יהיה טוב עם גאולה שלמה. אנו מאחלים לך כל טוב, אחיך מרדכי זאב וגם הילדים מוסרים דרישת שלום לכולכם ג"פ (ר"ת ג' פעמים).

הערות לטקסט:

כאמור, המכתב לא נשלח לתעודתו מסיבות כאלו או אחרות אבל עדיין הוא מכיל מידע אישי מרגש ורב עניין, הן אודות ענף המשפחה שעלה לארץ ישראל והן אודות זה שנשאר מאחור בגולה. המכותבת המרכזית היא רבקה אחותו של הכותב מרדכי זאב ואלמנתו של השו"ב אהרן רזניק. שני הגיסים, ר' אהרן ור' מרדכי זאב היו השוחטים של העיירה ודמויות מרכזיות בהנהגה הרוחנית שלה ועם מותו של האחד ועלייתו של השני לא"י, אך טבעי הוא שגורל השחיטה בעיירה עולה במכתב.

הכותב מספר על שני נכדיו (שלמה וחיה), ילדי בנו הבכור יוסף שנפטר ממחלה בעיירה, אשר עלו עימו ועם סבתם ארצה אך לפני שנתיים. כמו כן, אודות שלושת ילדיו שלו, מנחם, יהודה וזוסיה שעלו ארצה עוד בשנות העשרים המוקדמות, ומשפחותיהם שהקימו כאן. מכל בני המשפחה בעיירה, מהסבתא, בנותיה, חתניה ונכדיה המרובים, לא שרד איש בשואה.