ברסטצ'קה משפחת לרר 49ב

תמלול הטקסט

ברסטצ'קו, יום 11 ביוני 1930

אחות יקרה חליה, חזק !

תסלחי אף שלא כותבים אנו מכתב לך עכשיו, רק גלויה. הסיבה הסיבה כי אין פנאי, היינו עסוקים בחנות לפני חג השבועות ועכשיו יש הרבה סוחרים למגפיים פשוטים, בקרוב נכתוב לך מכתב. ישראל עמד לצבא ביום השישי ונשתחרר לגמרי. בקרוב יגמור אליעזר את לימודיו וישוב הביתה לימי החופש וגם לאה עובדת עכשיו יפה כי אחרי כמה ימים תעמוד לבחינות הגמירה (= הגמר). לאה מבקשת אותך שתשלחי לה "ספרן", לבטח את יודעת מה זה, אלה הם קלפים כאלה עם סופרים, כמה ילדים כבר קיבלו כאלה מארץ ישראל ולאה מאד חפצה מתנה זו ממך, שתשלחי עם מרים בוידק, אם רק תספיקי.

אנו כולנו בריאים והכל בסדר, בקרוב נכתוב לך מכתב יותר גדול. בנוגע עליתי (= לא"י) כבר לא ברור לי, כנראה כבר לא יהיה בשבילי סרטיפיקט מ ה-950. כתבי מה נשמע אצלך, איך השפיעה עליך הגזרה האחרונה ובכלל, את מצב הרוח השורר עכשיו בארץ בשכבות הנוער העברי העובד, ובכלל בתל אביב העיר העבריה.

אני גומר, היי שלום, אל תדאגי לנו, פריסת שלום לכל המכרים, חזק ואמץ, אחיך נפתלי

הערות

דיווח ענייני וממצה על אודות מוצאותיהם של שלושת אחיה ואחותה הצעירים של חליה – ישראל ("נשתחרר מהצבא"), אליעזר ("סיים לימודיו וחוזר הביתה"), האחות הצעירה לאה (מבקשת חפיסת קלפי "ספרן" של סופרים עבריים) והכותב עצמו (טרוד בחנות הנעליים המשפחתית בימים שלפני חג השבועות).

כחצי שנה לאחר מכתבו הקודם לאחותו בו הוא מודיע על עלייתו המתוכננת לארץ ישראל, נפתלי מביע ספק שזו אמנם תתממש. הוא מזכיר 950 סרטיפיקטים שעמדו לרשות החלוצים בקיבוצי ההכשרה באותה עת (מקור אחר כאן בתעוד מציין מספר של 1500 סרטיפיקטים !) ואולם מתקבל הרושם שלא אצה לו הדרך, ובעוד שידוע ללא ספק כי רובם המכריע של חבריו שעמם יצא להכשרה אכן עלו ! נפתלי חוזר לביתו בעיירה, עסוק רובו ככולו בעניני דיומא.

מרים בוידק (שכטר), חברתה של חליה המוזכרת כאן, עלתה יחד אתה ארצה, עושה את דרכה חזרה לפולין בעת הזאת לאחר שלא מצאה את מקומה בא"י. עלתה בשנית בסוף שנת 1936.