ווהלין דומברוביצה 1ב

תמלול הטקסט ובאורים (בוצעו גם מספר עדכוני עריכה חיוניים)

בסוף דצמבר 1918 (*1) נמצאה העיירה תחת שלטונם של האיכרים שנטו אחרי הבולשביקים (*2). בוועד (*3) השתתפו גם שני יהודים בונדאים (*4) אך השפעתם לא היתה גדולה. כאשר הבולשביקים גייסו את התושבים, פעלו היהודים שירשו להם לגייס פלוגה מיוחדת להגן על העיר (*5). ביום ה 29 בדצמבר התפרץ לעיירה הצבא האוקראיני – הקוזקים של הלגיון המוהלבי (לגיונו של פטלורה). הקוזקים ערכו פרעות ושסו וחמסו את העיירה. מהזמן מזה התחילו מאורעות מבהילים שנמשכו שני שבועות, עד ה 13 בינואר 1919. בינתיים התפרצה לעיירה סיעה של חיל המועצה (*6) ודרשו קונטריבוציה (= כופר) שלושים וחמישה אלף רובל אך הם עזבו את העיירה לפני שהספיקו לקבל את הכסף. שוב נכנסו לעיירה ה"סיטשעוויקים", "הלגיון של וויניטשענקא" ו"הלגיון של זוויאגעלסקי" (*7) ובתחנה (= תחנת הרכבת) נהרגו כעשרה יהודים. נהרגו גם שני הבונדאים שלקחו חלק בוועד הרבולוציוני (= הוועד המהפכני כאמור לעיל).

על השתדלנות של היהודים ענה הקומנדיר (= המפקד שלהם) גרושקא: אין דבר, אתם רכשתם די והותר ע"י הספקולציה (= להטוטים פיננסיים), עתה הרשו גם לחיילים לנצל מעט מכיסיכם.

העיירה שלחה דיפוטציה (= נציגות) של שנים עשר בעלי-בתים נכבדים ושני רבנים בראשם להשתדל לפני הרשות להפסיק את הפרעות. הקוזקים תפשו אותם ושלחום ברגל, בקור ובשלג, ואחר כך ברכבת לאמוסקה (= מצודה), לסטרילסק (= עיירה במחוז לבוב) וכל העת נמצאו חייהם בסכנה. הקוזקים לא חפצו לשחרר אותם עד שהבולשביקים ישלחו לחופשי את שלושים ושנים הקוזקים שנפלו בידיהם. ברוב עמל עלה בידי הדילגציה (= המשלחת) להינצל ממוות.

הערות (*)

  1. "בסוף דצמבר 1918" .... (מבוסס על חיבור מקיף של ברוך בן-ענת על פרעות אוקראינה מתוך "כיוונים", כתב-עת לציונות וליהדות , חוברת מס' 10, דצמבר 1966): בדצמבר 1918, אך חודש ימים לאחר תום מלחמת העולם, פתח הצבא האדום במתקפה כוללת באוקראינה שמטרתה היתה למגר במהירות את השאיפות הלאומיות הבדלניות של העם האוקראיני. השאיפה של העם האוקראיני לעצמאות, שהיו לה עליות ומורדות במשך מאות שנים, קיבלה תפנית עם נפילת שלטון הצאר הרוסי בפברואר 1917. אך חודש ימים לאחר מכן הוכרז בקייב על הקמתה של "מועצה מרכזית" ששמה לעצמה כמטרה השגת אוטונומיה לאוקראינה במסגרת פדרציה של כל עמי רוסיה. הממשלה הרוסית הזמנית, עם כל חולשתה באותם ימים של שלהי מלחמת העולם והטלטלה השלטונית כאמור, לא יכלה להשלים עם ניתוקה של אוקראינה, על שלושים מיליון תושביה, חקלאותה הענפה, אוצרות הטבע שבשטחה ומיקומה הגאוגרפי האסטרטגי. בנוסף לכך, כמיליון וחצי חיילים אוקראינים שרתו בצבא הרוסי, רובם בחזית שבה התנהלו עדיין קרבות קשים עם צבאות גרמניה ואוסטריה. שמונה חודשים לאחר מכן, מהפכת אוקטובר 1917 טרפה את הקלפים לכל הצדדים הנוגעים בדבר. התנועה הלאומית האוקראינית נגדה, מעצם טבעה, את תפישת העולם הקומוניסטית והיה ברור שעימות צבאי הוא בלתי-נמנע. במהלך המערכה, שהחלה כאמור בדצמבר 1918, נכבשו מרבית שטחיה של אוקראינה וככל שרבו הנצחונות הסובייטים כך הקצינה הלאומנות האוקראינית. שליטת הרוסים באזורים שנכבשו היתה רופפת ואף שהצבא האדום הפגין נוכחות בקווי החזית מול הצבא האוקראיני, בעיקר בערים הגדולות, אלפי העיירות והכפרים במרחב האוקראיני הענק לא היו נתונים לשליטתו. ההנהגה האוקראינית בהובלת סמיון פטלורה, כשגבה אל הקיר, נתנה לגיטימציה ועודדה כל פעילות ובלבד שתשבש את אחיזת האויב, ומרד איכרים היה המרשם לכך. בשטחה העצום של אוקראינה סובבו במשך זמן מאות כנופיות של איכרים וצבאות פרטיים המונהגים ע"י "הטמנים" (= מנהיגים קוזקים מקומיים) למיניהם אשר לקחו את החוק לידיהם ועשו ככל העולה על רוחם. למאמץ זה היו תוצאות, שאולי לא הועילו ממשית לפטלורה, אבל הטביעו את חותמם. יהדות אוקראינה (אף כי תחומה הגיאוגרפי של הארץ נתון לאינטרפרטציות) מנתה למעלה משני מיליון נפש ואלה שתו את כוס התרעלה עד תום. הפוגרומים של ראשית המלחמה היו צבאיים טהורים ואולם, עם התקדמות כיבושי הצבא האדום, עודדה ההנהגה האוקראינית התקוממות איכרים בשטחים שנכבשו ולטבח הצטרפו גם כנופיות האיכרים. האווירה האנטישמית הכללית צברה תאוצה ונעשה שימוש בסיסמאות אשר יצרו זהות בין היהודים לאויב הבולשביקי השנוא והתירו את דמם וביזת רכושם של היהודים. גם תמיכתה, אף כי המסויגת מסיבות מובנות, של המנהיגות היהודית בתנועה הלאומית האוקראינית, לא סיפקה עוד את ההמונים. ובאווירה זו של התלהטות יצרים על רקע לאומני ואנטישמיות בוטה החלו בזמן הזה בדיוק הפוגרומים חסרי המעצורים.
  2. "האיכרים שנטו אחרי הבולשביקים" .... המפלגה הבולשביקית האוקראינית, בת חסותה של מפלגת האם הרוסית, והאג'נדה של הלאמת אדמות המולדת וחלוקתן ללא תמורה לאיכרים.
  3. "בוועד" .... ועד המפלגה הקומוניסטית האוקראינית המקומית.
  4. "יהודים בונדאים" .... מפלגת ה"בונד" (Bund) היהודית האנטי-ציונית, שדגלה בהשתלבות בקומוניזם העולמי, וככזו, קיבלה את הלגיטימציה של השלטונות הבולשביקים.
  5. "פלוגה מיוחדת להגן על העיר" .... התארגנויות יהודיות המקומיות להגנה עצמית בזמן הפוגרומים. אף שמוקדי הפוגרומים היו בד"כ מאזור העיר ז'יטומיר מזרחה, ובעיקר באזור קייב, שם עלה מספר הקורבנות בין אם בפוגרומים ישירים או כתוצאה ישירה מהם, על מאתיים אלף, גם בחבל ווהלין (בו שוכנת דומברוביצה) מערבית לז'יטומיר, ובחבל פודוליה הגובל בווהלין מדרום, הפגיעה היתה קשה ביותר. למעשה, כל אתר שבו התגוררו יהודים היה מועד לפגיעה.
  6. "חיל המועצה" .... כלומר גייסות הכפופים ל"מועצה האוקראינית המרכזית". בגלגולה הראשון היתה זו ה"ראדה" אשר פוזרה עוד טרם הסתיימה מלחמת העולם ותחתיה קמה, מיד עם תום המלחמה, ה"דירקטורה" – מוסד שלטוני מרכזי בעל סמכויות של רשות מחוקקת ומבצעת אשר הדמות הדומיננטית בה היה סמיון פטלורה.
  7. "הלגיונות" .... גייסות קוזקים מקומיות שאינן כפופות להנהגה המרכזית אבל נאמנות לה ולדרכה.
מידע-נוסף2

ווהלין דומברוביצה 1

העיירה דומברוביצה (Dabrowica), נפת סארני, ובה כאלפיים ושמונה…

ווהלין דומברוביצה 1א

דף שני, וראו כאמור הערות בנספח.

ווהלין דומברוביצה 1ב

תמלול הטקסט ובאורים (בוצעו גם מספר עדכוני עריכה…