גליציה המזרחית נדבורנה ופניוב משפחת רוזנקרנץ 4א
עדות אלה קפלן לבית גרנר. אביה, שמואל גרנר, הוא אחיה של איטה רוזנקרנץ, המטריארכית בתעוד המקיף שלפנינו.
אלה, נולדה בסטניסלבוב ב 1925, עלתה ארצה ב 1934 ומתגוררת ברח' צייטלין 12 בתל אביב. רשמתי את דבריה (ועדכנתי רשומות ותאריכים) בסדרת פגישות עימה, הראשונה שבהן באוגוסט 2013.
אביה, שמואל גרנר כאמור (1894-1979), נולד בעיירה הורודנקה, שם היה אביו (ברוך) זכיין יערות, בעליה של תחנת קמח ועשיר גדול באופן כללי. במנסרה שבבעלותו התקיימה הכשרה ציונית. בצעירותו היה שמואל חבר בתנועת הנוער "השומר" פורצת-הדרך בסטניסלבוב ונמנה על מנהיגיה. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי. לאחר המלחמה הכיר ונישא לזופיה בת ליפא וגיטל גרוס (1899-1980) בת הכפר הציורי הנודע אושצ'ה ז'ילונה שבמחוז טרנופול, סמוך לעיר בוצ'אץ'. בשנות העשרים המאוחרות, קיבל על עצמו תפקיד מנהלה של מנסרה גדולה בדלטין (אף היא בתעוד כאן) והוא ומשפחתו עברו להתגורר שם. בדלטין (Delatyn) העבירה אלה את ילדותה המוקדמת. לאחר מכן, חזרה המשפחה לסטניסלבוב והתגוררה "בבית פרטי גדול" ברחוב ליפובה, זו השדרה המובילה ממרכז העיר אל הפארק העירוני. ב 1934 עלו שמואל, זופיה וילדיהם אלה וברוך ארצה. בארץ היה שמואל נשיא התאחדות הרוקחים.
אלה מבהירה פרטים רבים אודות בני משפחת רוזנקרנץ: אם המשפחה, איטה, היא אחותו הבכורה של אביה. לאיטה (יעטי) לבית גרנר, ילידת בוהורודשני (1882) ולבעלה יצחק (אייזיק) רוזנקרנץ, יליד אוטיניה (1871), שניהם נספו בשואה, היו שישה בנים. הצעיר שבהם, ישראל רוזנקרנץ, יליד 1913, ואת אשתו לימים, פרידג'ה (תמר) לבית דאקס מנדבורנה, הוא הכיר במהלך לימודיהם המשותפים בגמנסיה העברית בסטניסלבוב. זמן קצר לפני עלותם ארצה באוקטובר 1935 הם נישאו ובארץ שינו את שם משפחתם לוורדי זר. האח הבכור מקס רוזנקרנץ, יליד 1899, איבד אשה, בן ובת בשואה, עלה ארצה ב 1950 והקים משפחה חדשה אבל סופו שאיבד את שפיותו. אח שני, שמואל (מילו) יליד 1904, היה נשוי בעיירה (אלה אומרת, שבזכרון הילדות שלה נשמר דמותה של אשתו היפה וכיצד היא מפנה את תשומת לבה של אמה לשמלה הנאה שהיא לובשת). עפ"י הרישומים, שמואל עלה ארצה ב 1939, הקים משפחה חדשה ושינה את שמו לרוזן. גורל אשתו בעיירה לא נודע. אח שלישי, ישעיהו (שייקו), יליד 1906, היה נשוי ג"כ טרם המלחמה, הוא ניצל ואילו אשתו לא שרדה (פרטי גורלה, ואפילו שמה, לא נודעו). לאחר המלחמה, בלודז', הכיר ונישא לרוז'ה (רחל) לבית ניסנזון אשר חיתה כפליטה בשבדיה בזמן המלחמה. בלודז' נולד להם בן, פנחס, וב 1950 עלו שלושתם ארצה. בארץ שינה את שמו לרוזן גם כן. אח רביעי, מוניו, רופא שיניים, היה נשוי לבחורה גויה ובזכותה ניצל, לא עלה ארצה לאחר המלחמה. אח חמישי, ברוך (בוצ'ו) יליד 1912, נספה, הוא ואשתו גיטל לבית קניגל וכן בן או בת קטן/קטנה. עדות על כך, וכן עדות על ההורים, נמסרה ל"יד ושם" ע"י האח/הבן שמואל. מסיבה לא ברורה, לא נמסרו עדויות אודות אשתו של אחיו מקס ושני ילדיהם ולא אודות נספים נוספים המוזכרים כאן.
עדות חשובה גם בענין זה רשמתי מפיה של אלה קפלן: זכור לה מפגש עם הוריה אצל מקס בביתו בתל אביב ובו הוא סיפר על נסיבות הצלתו בשואה ומותם של אשתו ובנו (דבר לא אודות בת יש לציין). מקס שהיה מומחה בהפעלת ציוד מכני, נשאר בחיים בזכות זה שהיה חיוני כבורג במכונת המלחמה הנאצית. הוא סיפר שאת בנו הוא הסתיר בבית חבר גוי בכפר והיה נוהג לבקרו בחשאי בסופי שבוע. פעם אחת כשהוא הגיע לביקור כזה, הגוי הראה לו את גופת בנו המת ואמר שהוא נרצח בעקבות הלשנה. על נסיבות מותה של אשתו הוא סיפר כי הסתיר אותה במהלך אקציה אולם היא נתפסה כתוצאה מהלשנה של יהודי ונשלחה אל מותה.
פרידג'ה (תמר) רוזנקרנץ / ורדי זר לבית דאקס, גבעולי לאחר מות בעלה ישראל ונישואיה השניים, היא קרובת משפחה של סבי צבי קסוינר. את אלבום התמונות עב הכרס שלה אשר תייקה בו עשרות ואף מאות מתמונות המשפחה בגולה, מסר לי לצורך עבודת התעוד בנה, עוזי ורדי זר, ותודות גדולות אני חב לו על כך. (יוסי עופר).
