השומר הצעיר "הרוסי" ודרכו מכנרת לאפיקים 1א
על "קיבוץ השומר הצעיר הרוסי" בכנרת
10 בפברואר 1928, על "קבוצי השומר הצעיר בא"י – הקבוץ מ ס.ס.ס.ר.", תמצית מתוך דו"ח של הועד הפועל של הסתדרות העובדים העברים הכללית" לועידה השלישית (התכנסה בחודש יולי 1927):
קבוץ השומר הצעיר מ ס.ס.ס.ר. נוסד ב 2 לאוגוסט 1924 על ידי קבוצה בת שמונה חברים, מראשוני עולי הסתדרות השומר הצעיר הרוסי .... ביחד עם חברים שונים שנכנסו לעבודה בארץ, עלה מספר החברים בקבוץ מ 24 חברים וחברות ב 1924 עד 110 כיום (מהם 40 חברות) .... עליה מתמדת תבעה בחירת מקום-עבודה שייתן אפשרות לקליטה בלתי פוסקת להתרחבות הקבוץ, לכניסת חבריו לעבודה ומקצוע. בתור מקום-עבודה כזה בחר לו הקבוץ את עפולה וחברי הקבוץ היו מראשוני כובשיה ופועליה .... בסוף 1927 עבר המחנה המרכזי של הקבוץ לחיפה והוא כולל עתה צריפי-דירה (דהיינו מגורים), חדר-אוכל ל 150 איש, מטבח, מחסן בגדים וכביסה, מקלחות וכדומה.
פלוגות עבודה בתחומי התמחות שונים מוקמו ברחבי הארץ. הארגון העליון של הקבוץ הוא "פגישת חברים או מועצה רחבה" נבחרת שבה יצוג של ציר אחד לכל עשרה חברים והיא הבוחרת את המוסדות המרכזיים של הקבוץ. הקבוץ השתתף במועצה המיסדת של הקבוץ הארצי מיסודו של "השומר הצעיר" בחודש אפריל (1927), אולם, בשעת קבלת ההחלטות, אשר חייבו את הקבוץ בפרוגרמה פוליטית, הודיעו צירי הקבוץ מ ס.ס.ס.ר. כי אינם יכולים לקחת בו חלק כי הם מתנגדים לפרוגרמה (כלומר למצע הרעיוני) שלו.
בעיתון "דבר" מיום ה 11 בינואר 1928, תחת הכותרת "כנרת", נכתב על בניית נקודת הקבע של הקבוצה (דהיינו "קבוצת כנרת" ולא החלוצים דנן): הנקודה ההולכת ונבנית על גבעה, מעל פני כל נקודות העמק. הבניינים הראשונים עומדים כבר בגמר בניינם. ברפת, שנגמרה ראשונה, דרים לעת עתה חברי "השומר הצעיר הרוסי" המשתתפים בבניין הגבעה.
בדיווח על חגיגת פסח תרפ"ח, הוא ה 4 באפריל 1928, שהתקיימה ליד המגורים, ברפת של קבוצת כנרת, מוזכרים שמות החברים (וחברה אחת) הבאים: ישראל חופש, אברשה ליכטמן, סיומה לינקובסקי, סיומה פינסקי, שלמה אלפרט, אליק שומרוני, קְלָרָה גלילי, דוסיה קורין (גבוה בלונדיני) וחיים לוצ'נסקי.
דברים משמעותיים על מהות "קבוץ השומר הצעיר מ ס.ס.ס.ר.", במלאת 4 שנים לקיומו, בעיתון "דבר" מיום 27 באוגוסט 1928: בשלישי באוגוסט (1928) נתקיימה בכנרת חגיגת הקבוץ של השומר הצעיר מ ס.ס.ס.ר. במלאת 4 שנים לקיומו. החגיגה נפתחה בליל יום שישי בנשף שהשתתפו בו כל חברי הקבוץ הנמצאים בכנרת, בטירה (= ליד חיפה) ובמקומות ההכשרה. באו גם חברים רבים מקבוצות עמק הירדן ומפועלי חברת החשמל בנהרים.
לאחר ההקדמה היפה, באה סקירה מפוקחת וגם כואבת (חתום עליה, בראשי תיבות - א. ב. – הוא אריה בהיר): קשה היה מצב הקבוץ עם גמר שלש שנים לקיומו. חוסר העבודה והסיוע נתנו אותותיהם גם בנו (הערה* אלה שנות המשבר הכלכלי והתעסוקתי הקשה ביותר שידע הישוב בכל תקופת המנדט הבריטי בא"י). מפוזרים היינו בארבעה מקומות, מבלי שתהא אף לאחד מהם זכות קיום לעצמו, מפני מיעוט החברים בכל מקום ואי האפשרות לסדר כראוי את החיים הכלכליים והחברתיים. ידענו כי קיומנו תלוי בריכוז כל כוחותינו במקום אחד וכי לנדודי הקבוץ צריך שיבוא קץ. דרשנו ממוסדות ההסתדרות את ריכוז הקבוץ במקום שיהיו בו גם אפשרות של קיום בהווה וגם סיכויים להתישבות בעתיד. ידענו כי בזאת נבטיח רק את התנאים האוביקטיביים לקיום הקבוץ, ורק אז יהיה עלינו להתגבש מבפנים, להגביר כוחנו בעבודה ממש, ולהתכונן ברצינות להתישבות ע"י הכשרה חקלאית ומקצועית .... עם התחלת עבודות רוטנברג על הירדן הוחלט לרכז בהן את הקבוץ על מנת שיתבסס במובן הכלכלי ויעבור אח"כ להתישבות בעמק הירדן. היינו מרוכזים בשתי פלוגות – בגשר (נהרים) ובכנרת. המרחק בין שתי פלוגות אלו לא היה רב אולם גדול היה ההבדל בתנאי החיים. יחד עם זה, אוירת המחנה בגשר לא סייעה להשרשת הרוח הקבוצתית והשאיפה ההתישבותית בקרב חברינו. התחילה ירידה בקבוץ. נראתה גם רדיפה אחרי התמחות אישית במקצוע מבלי שתהא קשורה בעתידו של הקבוץ .... כל אלה הביאו לידי יציאת חברים מהקבוץ, שהחלה בגשר ופגעה גם בפלוגת כנרת .... (המטרה היתה) ריכוז כל החברים בתנאי חיים שווים, במקום אחד, בכנרת .... דרישתנו מאת ההנהלה (של חברת החשמל) כי יותן לנו לגור בכנרת ולנסוע יום-יום באוטו לעבודה בנהרים נתקלה בחוסר כל הבנה לצרכיו של הקבוץ .... לבסוף השגנו את מבוקשנו. לאחר מאבק של עשרה חודשים, מלחמות פנימיות ועזיבת חברים רבים, החברה הסכימה לכך ובראשון ליוני (= 1928) עברנו לכנרת .... עם גמר המשבר הפנימי החילונו להתפנות למחשבה על התישבותנו העתידה בעמק הירדן ועל סדור חיי קבע עם הנחת יסוד לפעולה משקית עצמאית. לשם כך התקשרנו עם חברת "הכשרת הישוב" וקבלנו את הסכמתה להעברת הקבוץ לבניני קבוצת כנרת כיום, לאחר שזו תעבור לבנינים החדשים. הדבר יתן לנו אפשרות להתחיל בסדור רפת, לול וגן לאספקה עצמית.
כיום נמצאים בכנרת 60 חברים, מהם מספר חברים חדשים שבאו בזמן האחרון מרוסיה מבין המגורשים. 24 עובדים בנהרים ויתרם בבניני קבוצת כנרת. עבודות בנין אלה הולכות ונגמרות והדבר עתיד להקשות על מצבנו.
בחדשים הקרובים יש לקוות כי יפתחו שערי הארץ וקבוצתנו מחכה לעולים מרוסיה ומהארצות הבלטיות. ברוסיה מצפים חברינו לסרטיפיקטים בקוצר רוח. בבלטיקה הננו קשורים עם כמה קבוצי הכשרה ועליה ויש לקוות להגעתם משם של כמה עשרות חברים בתקופה הקרובה.
על קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר. בכנרת, בעתון "דבר" מיום 6 במרץ 1929: הקבוץ נמצא עתה בתקופת עליה. אין לך אנית מעפילים שלא תביא אליו חברים .... הקבוץ מנה בסוף שבט (= פברואר 1929) 90 חבר, מהם 18 בני העליה החדשה, 56 חברים ו 34 חברות, מהם 12 בעלי משפחה ושלושה ילדים. 28 חברים עובדים בנהריים .... החורף עלה בידי חברי הקבוץ להקים שם מחנה מיוחד על הירמוק (ירמוך). ארוחות בוקר וערב הם אוכלים בפני עצמם. עובדות אתם ארבע חברות. חברת החשמל נכונה לעזור לקבוץ בהתאמצויותיו לקראת ההתישבות והיא הקציבה לו הלואה להקמת משקי עזר. הקבוץ החליט להכות שורשים בעמק הירדן וכי יעבדו באופן ארעי עד שתגיע שעתם להתישבות. כבר מתחילים במשתלה של 500 עצי חושחש, 400 זיתים ועצי נוי, מניחים יסוד ללול ע"י הדגרת 600 ביצים. עומדים לקבל מפיק"א 10 דונם לגן-ירקות וזוג הפרדות העסוק בעבודות רוטנברג (נהריים) יתפנה לחרישת 150 דונם פלחה מאדמת צמח. עומדים לבקש זוג פרדות שני. בהלואה שיקבלו יתחילו לטפל ברפת בזעיר-אנפין. לאחר שגמרו את עבודת הבנין בנקודת כנרת החדשה, יעזבו את מקום ישובם הארעי (= במתחם הרפת) כי הקבוצה עומדת לעבור שמה: קבוצת כנרת תעלה על הגבעה והקבוץ ירד לשבת בבתי חברת "הכשרת הישוב", דירת הקבוצה עד עתה. הסיכויים לעבודה (מחוץ לעבודות החשמל) הם אצל החברים במושב כנרת, בעבודות פיק"א בביתניה, בייעור הממשלתי בטבריה, בעבודות החדשות הנעשות במלחמיה (= מנחמיה) והכנרת וסדור השקאה (= השקיה) ונטיעה. גם עתה עובדים חברים אחדים במשקי האכרים בכנרת-המושבה. בטבריה עומדת להיווסד משתלה ממשלתית לעמק-הירדן וגם אליה צפויות (= צופות) עיני הקבוץ.
מהעבודה התרבותית הנעשית בקבוץ יש לציין באופן מיוחד את מסיבות "עונג שבת", שראשיתן נעוצה עם ביקורו של ח.נ. ביאליק בעמק בירדן. הנושאים הם ספרותיים-ציבוריים. שוחחו על שלום-עליכם, מנדלי, פרישמן, המהפכה האוקטוברית וחיי העיירה היהודית לפי הזז, אורי-צבי גרינברג ועוד. מסיבה אחת היתה מוקדשת לחברים בגרוש (= גרוש יהודי יפו ותל אביב בזמן מלחמת העולם), קריאת זכרונות מהגרוש ושירה. ישנה גם מקהלה ומזמן לזמן חוזרים על הופעות התיאטרון הסטירי.
בזמן האחרון נצטרפו לקבוץ חברים ארץ-ישראליים (כלומר, ילידי הארץ וכאלה שלא נמנים על העליה הרוסית), בוגרי הגימנסיה (= הרצליה) וחניכות משקי הפועלות.
חתום על הדיווח הזה י.מ. (ואפשר שהוא יהודה מס ?).
ביום 26 בינואר 1932 הגשימה חבורת "השומר הצעיר הרוסי" ונספחיה השונים את מאווייה ועלתה על קרקע הקבע, זו נודעה תחילה כ"טוצ'קה" ("הנקודה" ברוסית) ואחר כך קיבוץ אפיקים (על מיקומו בין אפיקי הירדן והירמוך).
סיכום נרחב על "השומר הצעיר מ-ס.ס.ס.ר." מאת אריה בהיר ניתן למצוא גם בעיתון "דבר" מיום 18 בפברואר 1930.
הדגשות והערות שלי שזורות בטקסט לנוחיות והבהרה (י.ע.).
