לודביפול מנחם שחורי בוילנה 11ג

תמלול המכתב

לוצק (חבל ווהלין), 18 באפריל (1923), שלום לך צפורה יקרה !

הדרך היתה אמנם קשה מאד אך בכל זאת באתי בשלום הביתה. כיצד עבר עלינו החג בלי מלך המשפחה, לא קשה להבין. הספקתי להיות ברובנה ולעזור קצת לשחרורו של שורצמן.

עכשיו נשוב לעניננו אנו. מה נשמע במוסד ? מה הספקת לעשות במשך החג ומה הן הפרספקטיבות (= הציפיות) להבא ? ההיתה לכן אספת הורים ומה הן ההחלטות ? מה בנוגע למעון קיץ ? הנרשמים כבר ילדים חדשים ? אבקש לכתוב לי על כל פרט ופרט. ועוד אבקש לכתוב את היומנים יום יום ולהתיעץ בכל פעם על החומר, לתת אינסטרוקציות (= הנחיות) לדודה ליובא. הביקרת את אננא פאולאוונא, מה היא דעתך עליה ועל עבודתה ? התוכלי להשתמש בחומר שלה (לקריאה וכתיבה) בתור דוגמא ?

שוב אבקש לכתוב לי על כל הנעשה במוסד ובסביבת "תרבות". שמא נתקבל מכתב ממר אלטרמן ? שמעתי שהוא שוב נסע לרומניה.

מה אצלך ? מצב רוחך, הרגשתך ? הקופצת את על ההרים (= אל ההרים) בימי אביב כה יפים ?

דרישת שלום חמה לדודה ליובא, תכתוב גם היא.

שלום לך מחזי'לע, הוא עדיין זוכר אותך. שלום לבני ביתך, כתבי תיכף, רבקה.

הערות

"וילנה" (כמו גם לוצק) בתקופה שבין מלחמות העולם, נמצאת בתחומה של פולין.

"כיצד עבר עלינו החג בלי מלך המשפחה, לא קשה להבין" .... אביה של רבקה, ובני משפחה רבים נוספים ! נרצחו בפרעות פטלורה הצורר האוקראיני ב 1919.

"לשחרורו של שורצמן" .... הסדרת שחרורו של מנחם מחובותיו הצבאיות.

"שוב אבקש לכתוב לי על כל הנעשה במוסד ובסביבת תרבות" .... "המוסד" הוא גן הילדים של רשת החינוך העברי "תרבות" בו עובדות השתיים. המסירות ותחושת השליחות המוחלטת של שתי הצעירות הללו לעבודתן בולטות תמיד, כאן ובכל התכתבות אחרת.

"אלטרמן" הוא יצחק אלטרמן, מנהל הסמינר לגננות בקייב (ראו מכתביו בכותר הבא) בו למדו השתיים, והוא אבי המשורר נתן אלתרמן.

"חזי'לע" שבשורה האחרונה הוא יחזקאל, בנם של רבקה ובעלה ישראל, בן ארבע במועד הזה.

רבקה וישראל רובין ובנם הקטן עלו ארצה ב 1926, וכמו צפורה גורודנסקי ובעלה בעתיד הקרוב, מנחם שורצמן (שחורי), שעלו שנתיים קודם לכן, גם הם הקימו את ביתם בתל אביב. שתי המשפחות קיימו קשר בל-יינתק עד יומן האחרון. גם קברי ארבעתם בבית העלמין בנחלת יצחק, צמודים.