מחנות העקורים משפחת ספוז'ניקוב בשאטו ד-בונף בלגיה 117
ואף ריקודי עם "ארץ ישראליים" בתקופת הגיבוש הזאת לקראת חיים חדשים.
בקיני השוה"צ ברחבי פולין טרם השואה, זאת יש להזכיר, החניכים היו למעשה "מחוברים" להוויה הארץ ישראלית בצורה מובהקת ומוחלטת. השפה העברית היתה שפת התקשורת המחייבת, ובכתיבה וקריאה לא נפלו הצעירים הללו כלל ממקביליהם הארץ ישראליים, ובד"כ גם אף עלו עליהם בעומק היריעה התרבותית.