מחנות העקורים משפחת שתדלן נודדת 3א
לאחר שאיתרתי באמצע שנת 2013 את קרובי, משפחת הרש'ל (צבי) שתדלן, בברזיל, באמצעות דפי עדות שמסרה בתו פאני ב"יד ושם", תיעדתי ורשמתי את מלוא הפרטים.
הרש / הרש'ל, יליד 1910, הוא בנם הבכור של פרויק'ה ופייגה שתדלן מהעיירה לודביפול. האב מת ממחלה בגיל צעיר ולהרש'ל הוסיפו את שמו והוא נקרא בעיירה הרש'ל-פרויקע'ס (הבן של פרויק'ה). פרויק'ה הוא אח סבה של אימי והרש'ל הוא אם כן בן דודה של סבתי (אם אמי).
בת העיירה, יונה (רבר) בלושטיין, חברת קבוץ יקום, ספרה לי באחת מפגישותנו הרבות אודות ענף זה של משפחתנו: פייגה, אלמנתו של פרויק'ה (ילידת 1882), נותרה לאחר מות בעלה עם שלושה ילדים: הרש'ל הבכור, אחותו חייק'ה, ילידת 1913, ורבקה הצעירה, ילידת 1916. בן נוסף בשם אושר מת ממחלה בגיל חמש. יונה מספרת שפייגה, תופרת במקצועה, היתה אשת חיל ואף שגידלה לבד את ילדיה, ניהלה "בית למופת". יונה זוכרת את פייגה היטב שכן כתופרת מומחית לתפירת מצעים וכסתות, היא היתה מגיעה לבית משפחת רבר לא פעם כדי לתפור עבור המשפחה (נוהג מוכר היטב בהווי העיירה). היא היתה מגיעה כשהיא נושאת עימה את מכונת התפירה שלה שהיתה מונעת יד ולא רגל.
להרש'ל עצמו, כמו לרבים רבים מהשתדלנים שהיו בעסקי הבשר, היה אטליז משלו ברחוב בו התגוררו רבים מבני שבט המשפחה הגדול. לדברי יונה, הוא היה רווק כי לא רצה להתחתן לפני אחיותיו ! חייק'ה, הבוגרת, עוד הספיקה להתחתן לפני המלחמה עם בחור מרובנה והשניים אף פתחו חנות בעיירה אבל רבקה, הצעירה, נותרה רווקה.
פייגה ושתי בנותיה, אחיותיו של הרש'ל, נספו בשואה. הרש'ל עצמו ניצל לאחר שברח והסתתר ביערות ופעל כפרטיזן. בזמן שהותו ביערות הכיר את חנה וקסלר לבית לכטר בת קוסטופול, שזה אך איבדה את יעקב בעלה בטבח יהודי לודביפול. מירה, בתם בת השש, ניצלה יחד עם אמה !
יעקב וקסלר היה בן הכפר מנשיקובה הסמוך ללודביפול, כפר פולני ובו אוכלוסיה יהודית קטנה. לאביו אהרן ואמו גולדה היו חמש בנות ושני בנים. ככל הנראה יהודי מנשיקובה הועברו בשלב מסוים לגטו בלודביפול ושם נספו יחד עם כל בני העיירה ביום ה 26 באוגוסט 1942. אח בשם יוסף (יוס'ל) וקסלר ניצל עם רוח'ל אשתו ביערות והשניים הגיעו לקנדה לאחר המלחמה. בן הדוד של רוח'ל (גם של יונה רבר), איציק פיגל בווינדזור קנדה, סידר את הגעתם של השניים לשם. שאר המשפחה הוכחד. (דפי עדות מפורטים אודות נספי משפחת וקסלר מסר בישראל בשנות החמישים, בן דוד, שמו גם כן יעקב וקסלר).
במחנה עקורים באוסטריה בו שהו לאחר המלחמה, נולדה להרש'ל ולחנה, בתם פאני (ע"ש סבתה פייגה). משם, המשפחה החדשה, כולל כמובן מירה בתה של חנה מנישואיה ליעקב וקסלר, עשתה דרכה לברזיל, שם היו לחנה קרובים עוד טרם המלחמה. הרש'ל נפטר מהתקף לב בשנת 1973, חנה מסרטן הכליה בשנת 1980. גילדה, בתה הבכורה של מירה, מספרת שסבה (החורג) וסבתה היקרים היו אנשים נהדרים שעמלו קשה כל חייהם לבנות לעצמם חיים חדשים בברזיל בצל הטרגדיה הנוראה שחוו שניהם בשואה.
הניצולים הנוספים שבתמונה, אברהם (אברום) שתדלן ויוסף (יוסל'ה) וינשטיין הם כאמור בני דודים של סבתי, שרה שורצמן לבית שתדלן. בארץ, אברום נישא והתגורר עם אשתו ברמת גן, יוסל'ה, אשתו ושניהם ילדיהם, התגוררו בחיפה. שרידי המשפחה קיימו קשרים הדוקים במהלך השנים.
