מלחמת השחרור עיראק סואידן 7ב
על הקרב (האחרון) לכיבוש משטרת עיראק סואידן סיפר לי הלוחם שלמה וידר במספר פגישות בביתו שבגליל ים בתחילת 2015
שלמה היה באותם ימים סייר בפלוגה המסייעת של גדוד 82 בחטיבה 8 של יצחק שדה. הגדוד היה גדוד השריון הראשון והיחיד בצה"ל והפלוגה המסייעת בו כללה את מחלקת הסיירים, הרגמים (81 מ"מ) והחבלנים.
דרמה התרחשה עוד קודם לקרב כשיצחק שדה הדיח מתפקידו את המג"ד פליקס ביאטוס בגלל שבא עם קונספציה לכיבוש המשטרה שנכשלה בעבר בנסיונות הכיבוש הקודמים. שאול יפה מונה תחתיו.
הקרב לכיבוש המשטרה החל ב 9 בנובמבר בשעה 7 בבוקר בהפגזות של תותחים, מרגמות ומטוסים על המשטרה. חלק מהפגזים הכיל גז מדמיע.
מערבית למשטרה ישב מוצב 113 המצרי ששלט על הכביש לבאר שבע ואשר עבר פעמים אחדות בקרבות קשים מיד ליד. זו היתה הנקודה המערבית ביותר בכיס פלוג'ה וכוחותינו הצליחו לפרוץ שם בדרכם לכיבוש באר שבע (ב 21 באוקטובר 48). עם זאת, משטרת עיראק סואידן לא נפלה בידינו וכך המשיכה להוות איום מתמיד לתנועות כוחותינו בדרכם דרומה.
הירי הארטילרי על המשטרה נמשך עד לשעה 4 אחה"צ. כוחות הגדוד של שלמה מוקמו בהמתנה כ 500 מטר מהמשטרה, ליד גבעה 113, משם ניתן היה לראות בברור את אש הריכוך הארטילרית על המשטרה. הגדוד (והמג"ד החדש שלו, שאול יפה) למעשה לא נכנסו למערכה בשלב זה כלל.
על פלוגת זחלמי"ם מגדוד 89 (גדוד ה"קומנדו" של החטיבה) הוטלה המשימה העיקרית בקרב. הפלוגה שכללה כ 12-15 זחלמי"ם בפיקודו של דב ("הבלונדיני") גרנק התפרשה בתנועה כשבמרכז הכח נע זחל"ם עם תותח "סיקס פאונדר" שמפעילו צרפתי שכן, "אף אחד כאן לא ידע כיצד לתפעל תותח כזה". התותח היווה את כח האש המשמעותי ביותר של הכח שתפקידו היה להוריד חבלנים ליד הקיר המערבי של המשטרה על מנת לפוצץ בו פרצה. ואכן, הכח פעל כך וכוחותינו נכנסו פנימה דרך הפרצה אבל אז "ההתנגדות המצרית בתוך המשטרה כבר למעשה לא היתה קיימת" אומר שלמה.
כשהתברר שלוחמים מצרים נטשו את בניין תחנת המשטרה וברחו לכפר עיראק סואידן הסמוך, הוטלה המשימה על פלוגת הזחלמי"ם של גדוד 82 (פלוגה ג') לנוע לעבר הכפר ולכובשו. תותח ה"סיקס פאונדר" המצרי שבתמונה, שנועד מלכתחילה להוות כח מגן על אגפה של המשטרה, "קידם את פניה" של המחלקה שנעה ראשונה קדימה. שני זחלמי"ם נכנסו למלכודת של התותח הזה, האחד נתקע והשני הצליח לסגת. הזחל"ם שהיה תקוע שם כל הלילה מבלי יכולת לחלצו ונהגו, סימנטוב גנה (עוטר כ"גיבור ישראל"), למרות שאיבד את שתי רגליו, הפעיל מקלע ולא איפשר למצרים להגיע אליו. הכפר נפל לידינו בשעות הבוקר המוקדמות. לפלוגה היו 4-6 הרוגים, כולל המ"מ שהוביל את הכח.
