תחנת לינץ 4ב

שמואל (שמוליק) פלאבס (גם פלאוויס), נולד ב 1921 בעיר דומברובה גורניצה, שלזיה, דרום פולין. בזמן המלחמה היה מסגר בגטו בנדזין. הוא ניצל לאחר שברח מהגטו ומצא מסתור אצל גויה.

לאחר תקופה של פעילות ב"בריחה" בפולין, חוצה פלאבס בראשית חודש מאי 1946 את הגבול לאוסטריה וממשיך שם בפעילותו, בלינץ ולאחר מכן בזלצבורג. במהלך שרותו באוסטריה הכיר את הניצולה סטלה (אסתר) רודרפר, השניים נישאו בזלצבורג ב 1 ביולי 1947 ובמרץ 1948 עלו ארצה. פלאבס נפטר בתל אביב ב 1965 כתוצאה של ארוע לב קטלני.

אבא גפן בספרו "פורצי המחסומים", בעמ' 134-35, כותב כך: היועץ המיוחד לענייני יהודים ליד המפקד העליון של הצבא האמריקאי, השיג את הסכמת האמריקאים לכניסתם של ארבעים אלף (ומאוחר יותר של מאה אלף) פליטים לשטחי הכיבוש שלהם באוסטריה ובגרמניה. כדי להקל על העומס והמצוקה שנוצרו באוסטריה לפני מעבר הפליטים לגרמניה, מסרו האמריקאים מספר מחנות לידי "הבריחה" בהם יוכלו הפליטים להישאר עד העברתם למחנות הקבע על אדמת גרמניה .... כעבור כמה ימים קיבלנו מחנה נוסף על יד העיירה פוך (Puch) הסמוכה לזלצבורג והוא בעל כושר קליטה של 1500 בני אדם. קראנו לו "מחנה ישראל" וכמנהל האזרחי שלו מונה איש "הבריחה" שמואל פלאבס.