מלחמת השחרור הודעות רדיו קהיר 1ד
הודעות רדיו קהיר
תמלול הטקסט המקורי כפי שרשמו ש. (שמעון) נמרי, איש מודיעין גדוד 33 ובעל כתב יד יוצא דופן בבהירותו.
15 במאי 1948, "הונא אלקאהירא" (= כאן קהיר)
אמש בחצות, חדרו כוחותינו המפוארים והגיבורים לתוך פלשתינה. בפקודת יום מיוחדת שהוצאה מטעם ראש המטה החזיתי, קולונל איסמאיל אבו דנבה, נאמר: אנו הננו הראשונים להתחיל במבצע הגדול ששמו שחרור פלשתינה מעול הציונים. מבצע זה ירשם בהיסטוריה כמבצע הכי מזהיר שבוצע אי פעם ע"י צבאנו המהולל. ברגע זה מתפרצים הטנקים שלנו לתוך הארץ הקדושה ובעקבותיהם מסתער חיל הרגלים המצרי שמעולם לא נוצח ואפילו לא ע"י הנאצים שהגיעו עד אל-עלמיין. חילותינו הולכים וכובשים, אלפי מילין של מדבר שממה כבר נכבשו ועוד אלפים עתידים להכבש. בפקודה מיוחדת שהוצאה מטעם המטה הכללי נדרשים החילים לאכול הרבה שום כדי שהציונים יברחו מהריח. שום אפשר לסחוב מהמטבח. יחי המלך פרוק, יחי ראש הממשלה, יחי המטה הכללי ! כל חיילינו מוזהרים בזה לא לברוח כל זמן שהציונים לא התקדמו עד למרחק של יותר מק"מ. בראש מסע הכבוש דהר הקולונל בכבודו ובעצמו, לבוש מדים מפוארים מתוצרת אנגלית. הקולונל איסמאיל אבו דנבה מצטיין בקרירה המזהירה שלו בצבא המצרי שאף פעם לא השתתף ולא נוצח בשום קרב (= לא נוצח בשום קרב בו השתתף). לאור הירח מתנוצץ שפמו השחור כזפת, עד שאין להבחין בין השפם והפרצוף. הבוקר התקיפו מפציצים כבדים שלנו מטיפוס "ספיטפייר" את תל אביב, נהרסו חמישה בתי חרושת לאוירונים. למרות האש החזקה שבה נתקלו מפציצינו, חזרו כולם בשלום לבסיסיהם.
יום 16 במאי 1948
צבאנו המנצח חדר לעזה ולרפיח. על אף ההתנגדות העזה שגילו אלפי הפלחים, לא נרתעו כוחותינו ונאחזו בערים אלו. עשרות פלחים נפלו בשבי ורוב הרכוש הוחרם למחסני הצבא. הטנקים הכבדים שלנו, שעוד שום אויב ציוני לא עמד בפניהם, מסתערים למרחבי הנגב במטרה לכבוש את באר-שבע ואת הישובים היהודיים שבסביבתה. משך יום אתמול והיום הותקפה תל אביב פעמים אחדות מן האויר ופגעו בהרבה מטרות צבאיות. מטוסינו נמנעים ככל האפשר מלפגוע באזרחים שאינם ציונים, ועובדה שעד היום לא נהרג שום יהודי שאיננו ציוני. בקרוב נהיה עדים לכבושים מפתיעים. כעת מתכונן צבאנו לכבוש את הישוב הציוני החשוב נגבה שבקרבת העיר עירק סואידאן.
יום 17 במאי 1948
האויב הציוני לא הראה עד עתה שום התנגדות ממשית. רק חיל האויר של האויב נכנס אתמול לפעולה. כפי שידוע בודאי למאזינינו משידורים קודמים, מקבלים הציונים כמויות עצומות של נשק מרוסיה הסוויטית. אמש בחצות התקיפו מפציצים כבדים של האויב מטיפוס "פרימוס" את בסיסינו בעזה. לא נגרם כל נזק לאנשי הצבא, אבל מבין האזרחים נהרגו 50 זקנים, 82 נשים ו 500 ילדים.
יום 18 במאי 1948
נודע לנו ממקורות מוסמכים שצבאות סוריה, הלבנון ועבר הירדן, שחדרו גם הם לשטח פלשתינה, כבשו מאות כפרים. הפלחים מראים התנגדות אבל הצבאות המשחררים אינם נרתעים מפניהם וממשיכים לכבוש על אף הכל.
יום 19 במאי 1948, "הונא אלקאהירא" !
צבאנו המנצח נמצא במרחק 30 מיל מתל אביב. לא יעברו ימים רבים ואנו נגשים את חלומנו הגדול להשליך את הציונים לתוך הים. יחי ראש הממשלה, יחי המלך פרוק ! הרדיו של הכנופיות הציונות מודיע שנגבה עודנה מחזיקה מעמד. לידיעתם של מאזינינו נספר שנגבה מוקפת מכל הצדדים ע"י צבאנו. נגבה היא הישוב הציוני החזק ביותר בנגב, היא משתרעת על פני שטח ענקי וחולשת על צומת הדרכים המובילות לנגב. יש בנגבה אלפי בנינים מבוצרים והיא מוקפת עמדות הגנה חזקות שבהן מחופרים אלפי ציונים ממיטב החילים של הכנופיות היהודיות, ומזוינים בנשק חדיש שקבלו מרוסיה הסוויטית. למרות הכל יש להניח שנגבה תכנע לפני צבאנו תוך מספר ימים.
יום 20 למאי, "הונא אלקאהירא" !
לתשומת לב הקהל המצרי הנכבד, נביא בזה כמה תאורים שיציינו את אומץ הלב וההקרבה העצמית של חיילינו הגבורים. באחת ההתקפות על נגבה שבהן סבלו הציונים אבדות גדולות, הצליח חייל סודני בשם פאוזי מחמוד מוחמד אל לטיף לנשוך שלושה חיילים ציונים. אלמנתו תקבל את אות ההצטיינות סהר הברזל. באותה התקפה היה נוכח גם הקולונל איסמאיל אבו דנבה שבא לבקר את קוי החזית. הקולונל ניצל את ההזדמנות והסתער לעבר קוי הציונים בעקבות הטנקים שלנו. תוך ריצה נפל הקולונל לתוך בור של חפרפרת ציונית ושפמו הארוך והמסולסל הסתבך בחוט הברזל מגדר התיל. למרות מצבו המיואש הצליח הקולונל לשחרר את השפם מן הסבך ולאחר כמה מאמצים עלה בידו לצאת מן הבור ולברוח. ברוב העתונים פורסמה הבוקר תמונתו של הגבור כשהוא מציץ בזעם מתוך הבור, והקהל המבין יבחין מיד בארכו של השפם המעיד כידוע על אומץ רוח יוצא מן הכלל. יחי המלך !
"הונא אלקאהירא", הרי החדשות
כוחותינו כבשו היום את העיר הגדולה בנגב הידועה בשם "היד של מרדכי" (= 24 במאי 1948). נהרגו 50,000 חיילים יהודים, רובם ציונים. כדי שיוכלו חיילינו להבדיל בין חייל ציוני ללא ציוני, ניתן כאן כמה פרטים: לציונים יש ידים ורגלים כמו לכל אדם רגיל, הם חובשים כובע שקוראים לו טומטום ומדברים בידים. מלבדם יש יהודים מסוג אחר, כולם שמם זכריה והם מקללים בערבית. בפקודת היום שהוצאה מטעם מפקד גדוד חזית הנגב נזכרו מעשי גבורה של חיילים יחידים. את החייל מוסטפה אבו עבדאללה סלים ממוצא סודני שהיה בין ראשוני המתפרצים לעיר, נשך תן משוגע במקום בלתי מוצלח ביותר. החייל הנ"ל לא איבד את קור רוחו והשיב נשיכה תחת נשיכה. התפתח קרב עקשני שבו השתדלו שני הצדדים לנצל את נקודות התורפה של היריב. למזלו של החייל, באו לעזרתו עוד שניים מחבריו ובכוחות מאוחדים הצליחו לסגת כשהם בועטים בלי הרף. יחי ראש הממשלה ! כבוד לצבא המצרי המנצח !
"הונא אלקאהירא" !
הציונים הצליחו להשפיע על מועצת הבטחון להחליט על הפסקת אש. כידוע יושבים במועצת הבטחון ציונים רבים המשפיעים על מהלך הענינים. המתווך שהושפע מהחלטתם הוציא צו על הפוגה בכל החזיתות (= ב 10 ביוני 1948). אל חמדוללא (= תודה לאל), הפוגה זו תאפשר לצבאנו המפואר לנוח קצת לאחר העבודה הקשה שהיתה לו עם הציונים. אמש החרמנו אניה ציונית עם חמרי רפואה ואניה שניה טעונה מזון. אנו מודיעים שלא נשב בחבוק ידים כל זמן שלא תפסקנה ההתקפות הציוניות על מצרים. הצבא המצרי עומד מוכן להדוף כל התקפה יהודית והוא יגן בכל תוקף על עצמאותו של העם המצרי. יחי המלך !
"הונא אלקאהירא" !
ההפוגה הגיעה לקיצה. כעת תהיה הזדמנות לצבאנו המפואר להוכיח את כושר מלחמתו באויב. אנו מודיעים שלכל חייל מצרי הרוג במלחמה ינתן אות הצטיינות גבוה, כל הקודם זוכה ! הקרבות מתפתחים מהר בכל החזיתות, מודיעים לנו שצבא עבר-הירדן שנמצא עד אתמול ברמלה ולוד הצליח להתקדם לעבר תול כרם למרות התנגדות הפלחים. אמש התקיפו מפציצינו את בית הקברות הציוני בנחלת יצחק, נגרם נזק רב ונפגעו מטרות צבאיות חשובות. נהרגו 5 מתים. יחי המלך !
בחזית נגבה הצליחו חיילינו להתקדם התקדמות ניכרת (= ב 12 ביולי 1948) למרות האש החזקה של האויב. טנקים אחדים שלנו עלו על שדה מוקשים של האויב, עשרות מוקשים הוצאו מכל שמוש כתוצאה מההתנגשות.
"הונא אלקאהירא", הרי החדשות
בעוד כח אחד משלנו גורם אבדות לציונים בחזית נגבה, מתקדם כח שני בכוון לתל אביב. אנו נמצאים כעת במרחק 40 מיל בלבד מת"א. חיל הגמלים שלנו רודף אחרי הציונים הנסוגים. הציונים המבולבלים והמוכים עושים מרוב בהלה מעשי שטות. אמש למשל, איבדה יחידת ג'יפים ציונית את הכוון הנכון ובמקום לברוח לעבר תל אביב ברחה לעבר כוחותינו ומרוב בהלה פתחה עלינו באש מכל הכוונים. אנו מודיעים שלא נסבול שנית טעויות כאלו ונשתדל להתחמק מפגישות כאלו ככל האפשר. מחזית עירק סווידאן מודיעים שהקולונל איסמאיל אבו דנבה הבריא סוף סוף ויצא מבית החולים. כידוע, נפל הקולונל למשכב לאחר שקיבל סטירת לחי הגונה מבחורה קיבוצניקית ביד מרדכי. הקולונל מצהיר שמעולם לא קיבל סטירה כל כך מצלצלת, אפילו מאשתו.
"הונא אלקאהירא" !
הציונים הולכים וחוזרים על מעשי השטות שלהם הגורמים רק לקרבנות חינם בין חיילינו. חוץ מזה, הם מפירים את ההפוגה השניה שהוכרזה בשבוע זה ומתקיפים בלי הרף. צבאנו הגבור לא נרתע ולא ירתע עד החייל האחרון שלא יספיק להמלט. מחזית הדרום אין מה להודיע.
"הונא אלקאהירא" !
הציונים פתחו במסע התקפה שיביא עליהם את הקץ, הם קוראים לו "עשר המכות". (= ב 15 באוקטובר 1948).
יותר אין מה להודיע.
הערות
לאחר נפילת קבוץ יד מרדכי ב 24 במאי 1948, הגיע המלך המצרי פרוק בכבודו ובעצמו למקום והצטלם למרגלות מגדל המים הפגוע. "הקולונל קיבל סטירה הגונה מבחורה קיבוצניקית ביד מרדכי". הארוע הנדון לא התרחש ביד מרדכי ! זהו סיפורה של מירה בן ארי, האלחוטנית של קבוץ ניצנים, אשר ירתה למוות באקדחה בקצין המצרי במהלך כניעת מגיני הקבוץ ב 7 ביוני 1948. בן ארי נורתה מיד ע"י החיילים המצרים שהיו לצידו אבל את הארועים הללו היה כבר קשה יותר לעביר למאזינים במתכונתם המקורית ....
מבצע "עשר המכות", הוא מבצע "יואב", 15-22 באוקטובר 1948, הסתיים עם כיבוש באר שבע והביא למעשה לדחיקתו של הצבא המצרי מהנגב. במסגרת המבצע שוחרר גם קבוץ יד מרדכי.
