הבריחה מפולין דוד מלר 10ב
על חנה (חנק'ה) אזרבה (בארץ נוסנבלט לאחר נישואיה), מתוך ספרו של יוחנן כהן "עוברים כל גבול", עמ' 223-224 (ההדגשות לא במקור):
חנק'ה הגיעה ללובלין בשלהי דצמבר 1944 והשתלבה בפעילות ציונית במסגרת "האיחוד". דוד מלר, שהכירה בגיטו אוסטרוג, גייס אותה לבריחה". בסוף מאי 1945 הוטלה עליה שליחות אחראית ומסוכנת – להיכנס לתחום ברית המועצות, לבוא בקשר עם חברי התנועה המפוזרים ברחבי המדינה הענקית, לבשר להם על חידוש הפעילות הציונית בפולין ולעודד אותם לשוב. סופקו לה מדי קצינה פולנית, תעודות מתאימות וכסף. דרך לבוב וקייב הגיעה למוסקבה והתייצבה, כפי שתודרכה, בפני קצין העיר. ניירותיה עוררו את חשדו של זה ורק התערבותו התקיפה של גנרל פולני, שרק במקרה הגיע למקום, מנעה הסתבכותה. בהמלצתו ובסיועו השיגה גם מקום במטוס שהביא אותה לטשקנט. שם, ולאחר מכן בבוכרה, מצאה ריכוז גדול של יהודים פולנים, וביניהם גם את נחום שוחט, חברו של מלר. משם שלחה הודעות לעשרות חברים, לפי כתובות שנמסרו לה בפולין. הופעתה עשתה לה כנפיים והבשורה שבפיה עודדה רבים ועוררה בהם את רצון העלייה לארץ ישראל. אחד ממקבלי הודעה כזאת היה יוסף מלר, אחיו הצעיר של דוד, שישב אז בקומי שבסיביר. הגלויה של חנק'ה נתנה לו דחיפה לברוח מהמחנה ולהגיע לפולין. גם את אחיה, ליפא, מצאה לאחר מאמצים וטלטולים מרובים. הוא שכב בבית חולים בסברדלובסק בירת אורל לאחר ניתוח ברגלו. יחד אתו חזרה לפולין בנובמבר 1945, היא הצטרפה לקבוץ בקרקוב וחזרה לפעול במסגרת "הבריחה".
