לודביפול מש' שורצמן 2ה

תמלול המכתב (הראשון) מאת רבי משה שמואל מזוויעהל

ב"ה יום חמישי לסדר בא שנת תר"סמוך פה זוויהעל

אל כבוד הרב המפורסים^[1] ומופלא אב"ד ומו"צ לעדתו בעיר סעלישץ מו"ה ר' מרדכי מרקיל נ"י ויהל ואחריו לכל אנשי העיר הנ"ל כאו"א בשמו יבורך וכולם יעמדו על הברכה - - - - - -

הן כאשר בא לפני המוכ"ז ה"ר פנחס שלמה שו"ב ממחנם בקובלנא רבא על איזו אנשים מאנשי עירו, והראה לי כתב בחתימת יד כל אנשי העיר ובצירוף חתימת יד הרב המנוח ה"ר יעקב יאקיל ז"ל שהיה אז בחיים, ושם נכתב ונחתם שחזקת מחצה הכנסת החזנות שהיה לאבותיו מאז ומקדם הן מהעיר והן מכל הסביבה השייך להעיר הוסכמו וחידשו בהכתב הזה בכל חיזוקי התחייבות כדת התורה שתהי' הכנסה הזאת שייך לאמו ולבני' עדי עד, וכ"ז נכתב ונחתם בשנת תרכ"ט, וגם מאז ועד עתה הייתה ההתנהגות הכנסת החזנות הכל כמו שנכתב ונחתם בהכתב, וגם ה"ר פנחס שלמה בעצמו קם על חזקת אבותיו והחזיק בהכנסת החזנות כמה שנים ערך שלושים שנים שהן בהעיר והן בהסביבה קיבל ה"ר פ"ש מחצה חלקו הכל כמבואר בהכתב בכל דבר באין פוצה פה ומצפצף.

וכעת קמו איזו אנשים מביהכנ"ס של חייטים ורוצים לעבור על הכתב הזה ולגזול מחלק רפ"ש הכנסת החזנות ולגזול דל וליתן מחלקו להש"ץ שלהם, והנה ע"ז אתפלא מאוד איך נהייתה להשליך אמת ארצה ולהפוך דברי אלקים חיים ותורת אמת, הא רפ"ש הנ"ל בא הן מצד חזקת אבותיו והן מצד חזקת עצמו והן מצד הכתב שהיסכימו וחיזקו ואימצו רבים וגדולים בח"י [=בחתימת ידם] ע"ז ובהסכמת וח"י הרב הנ"ל.

ולפ"ז ברור שהש"ץ הזה נקרא רשע בזה במה שקיבל ממה ששייך להרפ"ש הנ"ל, וגם נקרא בזה גזלן גמור כמו שכתוב בדרכי תשובה הלכות שחיטה סימן א די"ז ע"א בשם כל הגדולים לענין חזקת שו"ב, וכמ"ש פשיטא נמי שכן הדין גבי חזקת הכנסת  חזנות, דהא חזקת שו"ב נלמד מחזקת ח[זנו]ת כמוש"כ בשו"ת מים חיים^[2], ואיך אפשר שמי שהו' רשע וגזלן יהיה משמש לש"ץ בקהילה, הא ידוע שש"ץ צריך להיות פרקו נאה, וא"ל [=ואם לאו] פסול הוא להיות ש"ץ, ובפרט שגם כעת ידיו ופיו מלא מגזל איך יפתח פיו להתפלל הלא תפילתו תועבה.

וגם האנשים המסייעים לו בזה נקרא מחזיקי ידי עוברי עבירה, וגם נקראו עושקי שכר שכיר וכמש"כ בשו"ת משמרת הקודש הלכות שחיטה^[3] וז"ל שם לענין שו"ב וקורא אני עליו בידו מאזני מרמה לעשוק אהב, כי גורם לבני הקהל להיות נכשלים בעשק שכר שכיר עכ"ל, אכן הוא כתב שהוא רק גורם, אבל בא וראה בס' דרכי תשובה הנ"ל שכל הגדולים וגדולי הצדיקים שבדור שלפנינו כתבו כולם שהוא נקרא גזלן גמור בזה ורשע וודאי מיקרי בזה, וכמש"כ בשו"ת הרב זלה"ה^[4] לענין שו"ב וזה פשוט.

לכן אני אומר שאם הש"ץ הנ"ל יעמוד במרדו לקלקל ולגרוע מהכנסה הנ"ל מחלק רפ"ש אפילו פ"א [=פרוטה אחת], אסור לו לעבור לפני התיבה להתפלל ולהוציא הרבים ידי חובתן, וגם אסור וחלילה לכל בר ישראל לקרותו על איזו שמחה הן חתונת' הן תנאים והן שארי דברים המבוארים בהכתב שיקבל מחלק רפ"ש אפילו פ"א בכדי שלא יהיו מסייעים ידי עוברי עבירה וגם לבל יקראו עושקי שכר שכיר.

ואם המנהג במחנם שהרב מהעיר מקבל כל הרח"ש לידו ומידו יתחלק לכאו"א השייך לו, ברור שחלילה להרב ואסור שיתן שום חלק לש"ץ שלהם, ועיין בחו"מ סל"ד שם בנתיבות בביאורים (סק"ד) [סק"ה] מה שביאר שם דברי הריבי"ש? וכתב שם וז"ל דמ"מ עבר דהא מחויב להשיב האבידה לבעלים עכ"ל ע"ש. כמו"כ ה"נ כאן דדבר הזה שייך להרפ"ש איך יכול הרב ליתן דבר זה לגזלן כיוון שבא לידו מחויב להשיב לבעלים למי ששייך לו.

ואם יאמר הרב שמכאן ולהבא לא יקבל הרח"ש לידו, נראה לי שחלילה לו לעשות כן, חדא הא מחויב להציל העשוק מיד עושקו ולמחות בעוברי עבירה, ועוד הא המנהג הזה בעירם משנים קדמוניות שהרב מקבל כל הרח"ש לידו ומידו יתחלק לכאו"א חלקו המגיע לו ולכן א"א לו לשנות מהמנהג הזה. וכה"ג כתב הגאון מהרש"ק ז"ל בטוב טעם מהדורא תליתאי^[5] לענין שוחט נגד הרב ע"ש ותבין כ"ז נראה לי ברור.

ואף שאין להשיב בלתי טענות שני הצדדים, אבל שראיתי הכתב שביד רפ"ש הנ"ל, וגם כפי מה שהחזיק בזה מכמה שנים בעצמו, לכן הדין מה שאינו תלוי בטענות אזי מחויב כל מו"צ להציל העשוק מיד עושקו ולכתוב כפי דעתו דעת תורה.

לכן סוף דבר אני אומר, אולי יאמרו שיש להם איזו טענות נגד רפ"ש הנ"ל, אבל ברור כל זמן שלא יהיה בידם פסק מב"ד מובהקים שהצדק אתם, אסור להם לקבל מחלק רפ"ש אפילו פ"א [=פרוטה אחת] ואסור לגרוע לו שום היזק מענין חזקתו, וגם דינא דהש"ץ ואנשים המסייעים לו בזה הוא הכל כמוש"כ, וגם מוטל וחיוב גמור על הרב דשם למחות ביד עוברי עבירה בשארי דברים מהכנסת החזנות לראות שיגיע לרפ"ש חלקו מכל השייך לו שלא יגזלו אפילו פ"א מאתו, ובוודאי אין חשש של מהרי"ו מה שכתב הרמ"א בשמו בחו"מ סי"ב ס"א^[6].

כ"ז כתבתי ברור וכן נכון וראוי לעשות ולקיים כ"ז, בפרט צורכי הרבים וצורכי שו"ב וש"ץ שהמה צורכי רבים, בוודאי זה מוטל על הרב דמתא.

א"ד ידידו וידיד כל אנשי עיר סעלישץ המברכם בלו"נ שיקיימו כל הכתוב פה

נאום משה שמואל במוה"א זללה"ה אב"ד דפה זוועהל

^[1] הכתיב 'המפורסים' רווח בעיקר אצל החסידים למילה 'המפורסם' ונראה שזו טעות מכוונת.

^[2] אולי הכוונה לר' חיים רפפורט, שו"ת מים חיים, ב, חו"מ סי' ו, זיטומיר תרי"ח, דף נב ע"ב–נג ע"א.

^[3] ר' פייבל הלוי מבראדשין, לבוב תרל"ט, קונטרס התשובות, סי' א, דף יז ע"א.

^[4] שו"ת שו"ע הרב, סי' ט, לגבי שוחט מסיג גבול.

^[5] ר' שלמה קלוגר, שו"ת טוב טעם ודעת, מהד' תליתאי, לבוב תרמ"ד.

^[6] "ויש מי שכתב דמכל מקום נוהגין עכשיו שלא למחות בעוברי עבירה, משום שיש סכנה בדבר, שלא ימסרנו לאנסין".