רובנה תנועות הנוער הציוניות 1א
אודות תנועת הנוער "פרייהייט"
ב 1920, בעקבות פילוג במפלגת "פועלי ציון" הוותיקה, קמו על שבריה שתי מפלגות, "פועלי ציון שמאל" ופלג ימני, חבול מהמהלך, אשר התאחד ב 1925 עם מפלגת "הציונים הסוציאליסטים" (בעצמה יציר פילוג במפלגת "צעירי ציון", מפלגה אשר עמדה בחזית המאבק למען השפה העברית) להקים את מפלגת "פועלי ציון - צ"ס" (ציונים סוציאליסטים). בעקבות האיחוד הזה גם הוכרז, בחודש יוני 1926, דבר הקמתה של תנועת נוער משותפת - "פרייהייט" (חרות ביידיש), ובשמה המלא "האיחוד הסוציאליסטי של נוער עובד יהודי – פרייהייט". היתה זו תנועה יחידה במינה שכן היא שילבה זיקה עמוקה לתרבות היידיש, מחד, עם האידיאולוגיה הציונית שדגלה בפעולה ללא דיחוי להסבת היהודים בגולה מעיסוקיהם המסורתיים לכוח עבודה יצרני, מאידך, ועם חינוך פוליטי לחלוציות וצופיות תחת דגל הארצישראליות הפעילה. באותן שנים, בהשראת תחושת ההתלהבות שנסכה "העליה הרביעית" הגדולה (1924-1926), החל מתגבש גוש ציוני-סוציאליסטי גדול בפולין ולאיחוד המדובר של האגף הימני של "פועלי ציון" עם "הציונים הסוציאליסטים", הצטרפה גם תנועת "דרור" הקטנה. מנהיגיה האמינו כי, לראשונה, אפשר יהיה להתמודד עם ה"בונד", "פועלי ציון שמאל" והקומוניסטים על ליבו של מעמד הפועלים היהודי בפולין.
הוועידה הראשונה של "פרייהייט" בפולין התקיימה בוורשה בסוף שנת 1926 והשתתפו בה גם שליחים מרובנה. כשנתכנסה, בחודש אפריל 1931, הוועידה השניה, כבר הופיע בה הסניף הרובנאי ככח בולט. לידו אורגנה קבוצת הילדים אשר התחנכו ברוח הצופיות, הקולקטיביות והחלוציות. כשהגיעו לגיל 15, הם הועברו לשכבת הנוער של "פרייהייט" ואחרי שלש שנים נוספות, הם התקבלו לשכבת העבודה של התנועה. כך היה נהוג ב"פרייהייט", לא רק ברובנה אלא בפולין בכלל. ב 1931 גם החל פרסומו (בוורשה) של עיתון התנועה לבני הנעורים - "אונדזער פרייהייט" (חרותנו), אשר נתקיים למעשה עד פרוץ המלחמה. (ראו את הדף המוביל של גליון האחד במאי 1932 המצורף כאן).
"פרייהייט" גם לקחה חלק בתנועת "החלוץ", היא שלחה את חבריה להכשרות השונות וסייעה בארגון סניפי "החלוץ הצעיר". בתעמולתה היא הצביעה על הצורך להצטרף לאיגודים המקצועיים, רעיון שנקלט היטב בקרב הנוער הרובנאי. בכלל, חלקה של "פרייהייט" בפעילות הציונית ברובנה היה רב, ואפשר שאחת הסיבות לכך קשורה בחינוך העברי-ציוני שקבלו חבריה בילדותם בבתי הספר העממיים של רשת "תרבות" בעיר. משום כך, מובנת אולי גם שביעות הרצון המיוחדת בתנועה מההחלטה שנתקבלה בוועידת הנוער העולמית שהתקיימה במהלך הקונגרס הציוני ה 18 בפראג (ספטמבר 1933), להסב את השם "פרייהייט" ל"דרור". בסקירה מקיפה בספר הזיכרון לקהילה (בעמ' 176-178), כותב בן העיר יוסף כורך כי "השם עצמו דיבר ללב רבים מקרב הרובנאים". הוא מוסיף ואומר כי "ראויה לציון העובדה שכמעט כל חברי דרור ברובנה היו בני שכבות עמלות או בני חנוונים" וכי "עם השנים, רכשה לה התנועה חלק ניכר גם מהנוער המתבגר" .... "מועדון דרור שהיה ברחוב קובאלסקה, בקרבת הנהר (אוסטיה), משך אליו לא רק את חברי התנועה אלא גם נוער מן השורה. יום יום היו מתכנסים שם לפעולות, לשיחות ולהרצאות, בדומה לקיני השומר הצעיר, גורדוניה, הנוער הציוני וארגוני נוער אחרים".
עוד מציין הכותב כי "לגבי השלטונות הפולנים, לא היתה התנועה כשרה ואף שהיא פעלה כסניף של "החברה לחינוך ותרבות בפולין", ללא מגמות פוליטיות, הבולשת התיחסה אליה בהסתיגות מסוימת ובחשד כביחסיה עם ארגונים מהפכניים, דהיינו קומוניסטיים .... חברים נעצרו לחקירה והיו תחת מעקב מתמיד".
בין הפעילים המרכזיים של התנועה בעיר מזכיר כורך את חיים קופרשטיין, יוסף אוירבוך, צוקרמן, שטארקמן, אהרונזון ואותו (יוסף כורך) עצמו.
