תל אביב קורות משפחה (שחורי) בת העליה השלישית 27ב

תמלול הגלויה:

שלום רב לכם יקירי !

היום, יום רביעי, תרדו בוודאי מן האניה ומחר, יום ה', תהיו בווינה. אפשר שאקבל מכם איזו ידיעה .... אני כל כך מצפה לה. הן תכתבי לי תכף צפורה, למען השם, אל תתני לי לחכות זמן רב. איך עברה עליכם הנסיעה בים, איך הרגיש את עצמו אורירי ? האם הציק לך ביותר ? אני מקוה שהכל עבר בשלום והנני מתפלל לשלומכם ולהצלחתכם בווינה, יעזרכם האלוהים !

נפגשתי היום עם מכר אחד שלי, אזרח ארץ-ישראלי שהיה בדעתו לנסוע לפולין (גם הוא נתין רוסי קודם) אך הקונסול לא נתן לו ויזה. ואולם, בהיותו בברלין, קיבל את הוויזה מאת הקונסול שם בלי כל קושי ובלי טרדות יתרות. אפשר שגם בווינה יעלה בידך לקבל ויזה. ואולי כדאי לך לשם כך לסור לברלין אם אין הדבר כרוך בקושי רב ובהוצאות מרובות ? ברם, חושב אני, כי ברגע זה נמצאים כבר ישראל, רבקה וחזי בברלין ולך לעצמך יקשה הדבר ביותר.

צפורהלי, השגיחי על עצמך ועל אורירי ותכתבי בוודאי הביתה לווילנה וללודביפול. שלום לכולכם, שלכם מנחם.

הערות:

צפורה ואורי הקטן עושים דרכם באניה לטריאסט ומשם הם אמורים להמשיך ברכבת לווינה, היכן שהילד מתוכנן לעבור סדרת בדיקות וטיפול רפואי בליקוי השמיעה שלו. ככל שעולה מההתכתבות הדרמטית בנושא, כנראה שהמרפאה המיוחדת לטיפול בליקוי הזה נמצאת בלוצרן ולשם מועדות פני השניים ! יום משלוח הגלויה (יום ד', 3 באפריל) הוא בדיוק היום שהאניה צפויה לעגון בנמל טריאסט. אל השניים נלווים במסעם באניה רבקה רובין ובנה חזי (יחזקאל, בן 10 באותה עת), בת דודתו של מנחם וחברתה הקרובה של צפורה. יעדם של רבקה ובנה הוא ברלין, לבקר את בעלה ישראל (איש החינוך, ד"ר ישראל רובין) השוהה שם לתקופת לימודים. אפשר ששתי האמהות וילדיהן עושות את הלילה בטריאסט ומכל מקום, למחרת, יום חמישי, הן מגיעות לווינה שם ישראל מקבל את פניהן. ואולם, העניינים משתבשים במהרה לאחר מכן. ככל הידוע, אורי נפגע מדלקת תוספתן חריפה ויומיים לאחר מכן, בשבת, כ"ה בחודש אדר ב', תרפ"ט, 6 באפריל 1929, הוא נפטר !

יש לציין כי בהתכתבויות נוספות מאותה תקופה, עולה גם שם העיר לוצרן שבשוויץ כמקום שם אורי אמור לעבור את הבדיקות והטיפול הרפואי. בתעוד כאן, עם זאת, מוצגת וינה ללא ספק כיעד.

הטרגדיה כפולה ומכופלת היות שעל פי התכנון המקורי המתואר כאן, לאחר סיום הטיפול, אמורים צפורה ואורי לעשות את הדרך הארוכה מווינה לעיירה לודביפול שבפולין כדי לפגוש את הוריו של מנחם ואולי אף לווילנה כדי לפגוש את משפחתה שלה. כולם אם כן מצפים בקוצר רוח לפגוש את הנכד לראשונה ולדעת מה תוצאות הטיפול בו. כמובן שאפשרויות התקשורת והמצב הנפשי האיום אליו נקלעה צפורה באותו יום מר ונמהר לא מאפשרים ליידע אף אחד והטרגדיה רק מועצמת.